סבתא שלי אמרה לי פעם:
אם אתה מעבר לגיל 40, קמת בבוקר ואין לך שום כאב, תבדוק אם אתה בחיים.תיק בית ספר כבד

ובכן, יש משהו בדבריה מלומדי הנסיון אך זה כבר אינו הכרח המציאות.
אנו יודעים בשנים האחרונות כי עם הזמן יש שינויים פיזיים שאין עדיין יכולת לעצור וחלקם מייצרים שינויים מבניים, יציבתיים וכאב אך ניתן למנוע חלק מתופעות אלו ולהגיע בריאים יותר לגילאים מבוגרים (ניתן לקרוא עוד כאן…).

מעבר לתזונה, פעילות גופנית, תחומי עניין יש גם את היציבה הגופנית שקשורה לרקמה הרכה בגופנו ובעיקר לרקמת החיבור ולשרירים.כאבי גב
נתחיל במעט ידע מבני: מערך העצמות, השלד, מוחזק על ידי הרקמות הרכות בגוף במנח של טנסגריטי (להרחבה ניתן לקרוא כאן…), מבנה פיזיקלי בו משקלים רבים מוחזקים על ידי כבלים בדיוק כמו שמערך השלד שלנו מוחזק על ידי רקמות רכות. ברקמת החיבור של השריר ישנם מרכזים עצביים/תנועתיים המשמשים את מערך התנועה בגופנו אך גם את מערך ההגנה הגופני.
אותם מרכזים עצביים/תנועתיים נקראים trigger point או בעברית נמ”כ (נקודה מעוררת כאב) או טריגרים. נקודות אלו נכנסות לפעלות ויוצאות מפעילות לאורך כל חיינו אם בתנועה רצונית ואם בתנועה לא רצונית.

טריגר פוינט - גבעון פלד ומחה להפגת כאב

בתנועה רצונית:

טריגרים עוזרים לפעילות יומיומית, בכל תנועה ובכל שמירה על מנח גוף.

בתנועה לא רצונית:

טריגרים נכנסים לפעילות באמצעות המערכת האוטונומית, הלא רצונית, זו שמפעילה גם בין היתר את הלב, הקיבה ועוד כחלק ממערך ההגנה הגופני. למשל:
אם אתם נוסעים ברכב ומישהו חותך אתכם בפרעות בכביש, הגוף ננעל במהירות על ידי פקודה המונחית מאותו למערך ה טריגרים.

פעילות זו בין אם רצונית או לא משלבת יצירת דלקת מכאנית בריאה המסולקת על ידי מחזור הדם, אך מה קורה אם טריגר ננעל ומסיבה כלשהיא לא משתחרר?

טריגר פעיל/נעול

מייצג נקודה עצבית שננעלה ולא השתחררה. מאחר והיא ממוקמת על רקמת החיבור של השריר היא עלולה לייצר כאב מקומי או כאב המוקרן לאורך רקמת החיבור אותה היא מותחת. נעילה זו לא מאפשרת זרימת דם נאותה לסילוק של הרקמה הדלקתית הנמצאת בנקודת הטריגר ובשרירים שננעלו ועלולה לייצר חלק מהכאב המורגש.

איך מטפלים בטריגרים נעולים? ( מדע הפגת הכאב )

טריגר נעול אינו מגיב לאורך זמן לפעילות גופנית, עיסוי, מתיחה, מנוחה, תרופות, זריקות, חימום קירור ועוד…. כל אלה לרוב יביאו להקלה זמנית והכאב יחזור.
טריגרים זקוקים ללחץ איסכמי, לחץ ידני המופעל בלחיצה ממוקדת, עדינה ולא מאוד כואבת, המייצר ירידה של זרימת דם לנקודת הטריגר. התגובה המיידית של הגוף היא הזרמת דם מוגברת לנקודה (מאחר וזו נקודה עצבית), שטיפה של הרקמה הדלקתית שנועלת את הטריגר ותורגש מיידית ירידה של הכאב בנקודת הטריגר. הדבר החשוב יותר הוא שדרך מערכת גופנית הנקראת המערכת הפרופריוצפטיבית (מערכת של חיישנים במפרקים, שרירים ורקמות החיבור המעבירה מידע על מנח הגוף במרחב למוח) המוח מקבל מידע שהטריגר נפתח ומאפשר לו לקבל את העובדה שאין סכנה שבגינה צריך לנעול את הטריגר מחדש.

גבעון פלד מומחה להפגת כאב בפלד סילבר טראפי בע"מ
לרוב יש צורך במספר טיפולים על מנת להפיג את הכאב הנוצר מטריגר נעול מאחר ומדובר במערכת הגנתית כמעט לרוב יהיה תהליך של שחרור ונעילה חלקית של הטריגר עד קבלת התוצאה הרצויה של שחרור מלא והפגת הכאב.
(ניתן לנסות ליישם גם לבד, קראו כאן…)

הקשר בין טריגרים למנחי וכאבי גוף בגיל מבוגר:

אם נחזור להתחלה, לאורך השנים רקמות החיבור מתקצרות, טריגרים נכנסים לפעולה, יוצאים מפעולה, חלקם ננעלים ומקצרים יותר את רקמות החיבור. מצב זה מייצר מנחי גוף שפופים ועלול לייצר כאבים לאורך זמן.
טיפול טריגרים נכון לאורך השנים יכול למנוע נעילות טריגרים, לפתוח נעילות קיימות, להקטין קיצור של רקמות חיבור ולאפשר פעילות גופנית בריאה לאורך זמן.
רצוי לשלב עיסוי תקופתי וטיפול טריגרים כאשר יש תחושות כאב או ירידה תנועתית. חשוב גם להבין את הידע הנצבר לאורך השנים בטיפול בכאב ( קרא עוד… ) וניהול הכאב (קרא עוד… )

הפגת ומניעת כאב היא מדע והיא המומחיות שלנו !!!