טריגר פוינט בגישת השיקום האורטופדי – מחקרים ועובדות מדעיות

הגישה הטיפולית בה אנו מתמחים נקראת גישת השיקום אורטופדי. בבסיסו השיקום האורטופדי הינו חלק מתחום רפואי הנקרא בעולם רפואת שלד שריר ולו שלוש עקרונות מרכזיים:

  1. טריגר פוינט טראפי – trigger points theraphy – טיפול בנקודות מעוררות כאב להחזרת טווחי תנועת השרירים ולהורדת העומס ממערך הרקמות הרכות.
  2. איזון פאשיה – איזון תנועתי של מערך הרקמות הרכות בגוף באמצעות טיפול מנואלי, באמצעות שימוש בקינזיוטייפ ובאמצעות שימוש ב thermopress (חימום וקירור ממוחשב).
  3. ניהול הכאב – טכניקות לשליטה על הכאב, התפתחותו ומניעתו.

למה השיקום האורטופדי עובד במקום ששיטות אחרות (דיקור, שיאצו, טווינה, עיסוי רפואי, אוסטאופתיה ועוד) נכשלות?

במרכז הגישה של השיקום האורטופדי עומדת מערכת נקודות הטריגר ההופכות את מערך השרירים הגופני מרק מערך תנועתי למערך שהוא גם הגנתי. בדיוק כמו בחוויה של נהיגה ברכב שמישהו חותך אותנו בפראות וכל גופנו ללא מחשבה ננעל מהפחד כך גם מבצע הגוף או ליתר דיוק מערכת העצבים האוטונומית, זו שאחראית על התהליכים הלא רצוניים בגופנו כגון לב, קיבה, טחול וכו, נעילה מהירה של כל איבר או אזור בגוף שהיא חוששת בו לבעיה.

הנעילה המהירה מתבצעת על ידי שימוש בנקודות הטריגר המפוזרות בשרירי גופינו.

לעיתים מסיבות שונות נקודות אלו מתכווצות אך לא נרפות ובכך מתחילות לייצר כאבים מקומיים או כאבים המוקרנים לאזורים אחרים בגוף.

טריגר פוינט - גבעון פלד ומחה להפגת כאב

והנה העניין:

נקודות הטריגר לא נרפות על ידי עיסוי, מתיחה, פעילות גופנית, מנוחה וגם לא על ידי תרופות אלא אך ורק על ידי שימוש בלחץ איסכמי, לחץ נקודתי, יחסית עדין ולא כואב המייצר הזרמת דם מוגברת לנקודת הטריגר ומיידית מוריד כאב ומלמד את המערך הגופני כי הוא יכול להשאיר את הנקודה רפויה ואין כל נזק בכך.

רק לדוגמא מתיחה של שריר עם נקודת טריגר היא כמו לקחת חבל עם קשר ולמתוח אותו… מה קורה? הקשר רק מתהדק.

הדימוי של טריגר פוינט פעילה לקשר בחוט - גבעון פלד מומחה להפגת כאב

מהסיבה הזו שגישת השיקום האורטופדי שמה במרכז את נקודות הטריגר היא יכולה להפחית כאבים שאף שיטה או גישה אחרת לא יכולים.

למי מתאים הטיפול?

הטיפול בגישת השיקום האורטופדי מתאים כמעט לכל אחד בעיקר מהסיבה שאנו מטפלים בה ברקמות רכות בלבד. טיפול כזה אינו יכול לגרום נזק בידי מטפל מומחה ומתאים להפגת ומניעת כאב של כמעט כל בעיה. הטיפול בטוח גם לתינוקות כמו לגילאים המבוגרים.

באיזה בעיות מטפלת גישת השיקום האורטופדי?

ניתן לטפל בכאב של מגוון אדיר של סימפטומי כאב ובינהם: כאבי ראש, סחרחורות, כאבי שיניים, כאבי עיניים, ציפצופים באוזניים, מגרנות, ורטיגו, נעילת לסתות, כאבי צוואר, כתף קפואה, כאבים בחזה, טניס אלבואו, גולף אלבואו, תעלה קרפלית, טריגר פינגר, כאבי גב, פריצות דיסק, בלטי דיסק, בקעי דיסק, שינויים ניווניים, שחיקת סחוס, בעיות ברכיים, דורבן ועוד.

האם יש פתרון לכאבים של שנים ואף עשרות שנים?

מאחר והטיפול מתבצע על נקודות טריגר ונקודות אלה לא מטופלות כראוי על ידי לחץ איסכמי בשום טיפול אחר, לא משנה כמה טיפולים עברת ואיזה או כמה זמן הכאב קיים ניתן לפתור את מרבית הכאבים ארוכי השנים באמצעות השיקום האורטופדי.

האם יש פתרון לכאבים שאחרי ניתוח?

לאחר הליך ניתוחי מטפלים כמעט בכל האספקטים באיכות גבוה, בהגלדה, במניעת זיהום, במעקב רקמות ועוד. אין כל מעקב על תגובת המערך השרירי לניתוח ולכן במרבית המקרים שבהם לא הצליחו אחרת ניתן לאחר ניתוחים להפיג את הכאב באמצעות השיקום האורטופדי.

הקרנות כאב של טריגרים על שריר מפנה הראש - גבעון פלד

האם יש פתרון לכאבים שלאחר תאונה?

כמו אחרי ניתוח גם לאחר תאונה דואגים לכל האספקטים הגופניים למעט התגובה של המערך השרירי ולכן גם לאחר תאונה ניתן להפיג כאב ששום טיפול אחר לא עזר באמצעות השיקום האורטופדי.

האם יש פתרון לכאבים של הגיל המתקדם?

ברוב המקרים כן. לאורך השנים השינויים המבניים במערך הפאציה והשינוי המתקבע במערך השרירים מייצר טריגרים פעילים (מכאיבים) ולאטנטים (לא מכאיבים). הטיפול מותאם ביותר לגילאים מבוגרים מעצם טיפולו רק במערך הרקמות הרכות ויעיל בהפגת כאב כמו בצימצום המפגעים הגופניים של הזקנה כגון: הליכה שפופה עקב קיצור שריר גב, חוסר תנועתיות בכתפיים עקב טריגרים בכתף, כאבי ידיים ואצבעות עקב תנועתיות נמוכה של פאציה בזרוע ועוד.

קינזיוטייפ 10

מקרים המפורסמים או מתורגמים לעברית

למה אין ברפואה בארץ מומחים לטיפול בשריר?

את התשובה ניתן למצוא גם בפרסומה של ד”ר מיכל הרן, המטולוגית בכירה בקפלן במאמר שפרסמה ב16/12/13 באתר החברה הישראלית לרפואת שלד שריר ( למעבר לפרסום לחץ כאן ) :

“זה מפתיע למדי, אם חושבים על כך שאחת הרקמות המורכבות ורבות התפקידים בגופנו היא רקמת השריר המשורטט. מעבר לכך, זהו איבר חיוני ועל כך אפשר ללמוד ממה שקורה כאשר ישנה פגיעה בתפקודו. שרירים חשובים לייצוב השלד, לתנועה, לנשימה, לראייה לשמיעה, לאכילה. לשרירים יש גם תפקיד מטאבולי רגולאטורי ועל כך אפשר ללמוד מההשפעה המשמעותית שיש להפעלתם על רמות של סוכר וליפידים בדם. כל רופא יודע את חשיבותה של הפעילות הגופנית, אך בודדים יודעים כיצד להתאים אותה לחולה הספציפי. לשרירים יש גם השפעה על התפקודים הגבוהים של המוח ועל כך אפשר ללמוד מהאפקט שיש לפעילות גופנית על המצב הנפשי.

ועם כל זאת אין אף תחום ברפואה שעוסק באיבר החיוני הזה באופן ספציפי. הטיפול בבעיות שרירים מחולק בין תחומים שונים, כאשר לאף אחד מהם אין ראייה עמוקה ורחבה.”

עוד מוסיפה ד”ר מיכל הרן:

“לא בכדי רבות מהמחלות הלא ברורות ברפואה קשורות בדרך זו או אחרת לשרירים ומתבטאות בכאבים או התעייפות של השרירים. לא בכדי תופעות לואי של תרופות שמתבטאות בפגיעה בפעילות השריר אינן זוכות להתייחסות דומה לזו שזוכות תופעות לואי שמתבטאות בפגיעה בספירות הדם או בכליות.”

ולבסוף לשאלה החשובה, למה אין רפואת שלד-שריר בארץ, עונה:

“ככל הנראה מדובר בטעות היסטורית. בכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא, נראה לי שהגיע הזמן לתקן את הטעות הזאת.”

האם יש יתרון לניתוח גב על פני טיפול שמרני?

במעקב לאחר 11 שנה נמצא כי: אין יתרון לניתוח כטיפול בכאבי גב תחתון כל עוד קיימת אפשרות אחרת.

במאמר שהתפרסם באתר doctors only  עקבו אחרי 473 משתתפים במשך 11 שנים. השורה התחתונה אינה משאירה ספק(למעבר לפרסום המלא לחץ כאן):

” לאור היעדר ההבדלים בתוצאות בין הטיפולים והסיבוכים האפשריים של טיפול ניתוחי מציעים החוקרים כי איחוי שדרתי אינו הטיפול המועדף עבור אלו הסובלים מכאב גב תחתון כרוני במצבים בהם זמין טיפול שמרני כמו זה ששימש במחקרים”

פריצת דיסק – מה עדיף ניתוח גב או טיפולים אחרים?

כפי שמופיע בויקיפדיה בערך פריצת דיסק (למעבר לדף בויקיפדיה לחץ כאן ):

ניתוח– טיפול ניתוחי בפריצת דיסק לרוב אינו מומלץ, בין השאר משום שבהשוואה לאנשים שטופלו ללא ניתוח מול אנשים שטופלו באמצעות ניתוח, לא היה הבדל ניכר מבחינת הסימפטומים, היכולת לבצע פעילות והמגבלות שעמדו בפניהם. עם זאת קיימים מצבים בהם יש אינדיקציה לניתוח, והם:

  1. תסמונת זנב הסוס – מצב שבו יש חוסר תחושה עצבית חריפה בגפיים בנוסף על תופעות נוירולוגיות אחרות.
  2. פגיעה עצבית קשה המאופיינת בחולשה מוטורית משמעותית שהתפתחה במהירות.
  3. כאבים עזים למשך יותר מ- 4 עד 6 שבועות.

הניתוח יכלול בדרך כלל כריתת חלק או כל הדיסק, החלפתו בשתל מתכתי או פולימרי, וקיבוע החוליות השכנות באמצעות שתל עצם

לאחר ההחלמה (יש לשים לב כי ההחלמה איננה סופית) יש להקפיד על הרמה נכונה של משאות בחיי היום יום.

 

 מחקרים מהעולם

האם טיפול בנקודות טריגרי יעיל לאלו הסובלים מכאבי כתף כרונים?

כפי שפורסם על ידי NAMTPT – האיגוד הארצי למטפלי טריגר פוינט (ארה”ב)

נמצא כי במחקר מבוקר ב55% מהנבדקים לעומת 14% מקבוצת הביקורת היה שיפור בנקודות הטריגר הפעילות וכן בסימפטומים וביכולת השימוש של הכתף מקרב הנבדקים בעלי כאבי כתף כרוניים.

לאתר NAMPT ולמחקר לחץ כאן

 עובדות מהעולם

למה לא ניתן לחזק שריר בו קיימים נקודות טריגר פעילות?

אינך יכול לחזק שריר שיש בו נקודת טריגר פעילה, מכיוון שהשריר כבר פיזיולוגית מכווץ.
יותר מדי מטפלים מנואלים רואים שריר חלש ומייד מנסים לחזק אותו בלי לבדוק את קיומן
של נקודות טריגר פעילות. נסיון לחזק שריר עם נקודות טריגר פעילות רק יגרום להחמרה במצב
נקודות הטריגר.
You cannot strengthen a muscle that has a trigger point, because the muscle is already physiologically contracted.
Too many physical therapists see a weakened muscle and immediately attempt to strengthen it without testing for the
presence of trigger points. Attempts at strengthening a muscle with trigger points will only cause the trigger points to
worsen…”
Devin Starlanyl, MD author of Fibromyalgia and Chronic Myofascial Pain Syndrome: A Survivor’s Manual

אוקי, טריגרים מייצרים כאב אך ממה הם נוצרים?

הרבה חוקרים מסכימים כי טראומה חריפה או מיניטראומה חוזרת עלולות לגרום לנקודות טריגר פעילות.
חוסר פעילות, יציבה לא נכונה לאורך זמן, חוסר בויטמינים, הפרעות שינה ובעיות מפרקים עלולים ליצר מיניטראומה.
“Many researchers agree that acute trauma or repetitive microtrauma may lead to the development of a trigger point. Lack of
exercise, prolonged poor posture, vitamin deficiencies, sleep disturbances, and joint problems may all predispose to the
development of micro-trauma.”
David J. Alvarez, D.O., and PamelaG. Rockwell, D.O. for the American Family Physician

אז למה רופאים לא לומדים על  הטיפול בשרירים ובנקודות הטריגרים?

שריר הוא איבר יתום. אף מומחה רפואי לא “דורש” אותו. כתוצאה מזה אף מומחה רפואי לא מתעניין בלקדם
מחקרים ממומנים של יצירת כאב עקב שרירים וסטודנטים לרפואה/פיזיוטרפיסטים לעיתים נדירות מקבלים
אימון ראשוני ונאות לגבי איך לזהות ולטפל בטריגר פוינטס שבמיופאציה.
“Muscle is an orphan organ. No medical specialty claims it. As a consequence, no medical specialty is concerned with
promoting funded research into the muscular causes of pain, and medical students and physical therapists rarely receive
adequate primary training in how to recognize and treat myofascial trigger points.”
David G. Simons, MD pioneer in myofascial pain and trigger points and aerospace physician